עכשיו תורי… יסמין

אז כשרונן יורד לו למטה ולא שומעים ממנו בזמן שאני פורקת את המזוודות, מארגנת את הילדים לשינה, מחסלת ארוחת ערב, זה סימן שהוא עוסק במלאכת הקודש לעדכן אתכם… אבל רונן הוא מה שאני מכנה קצר טווח ולכן עכשיו תורי להרחיב את מה שסופר בקצרה בחלק הקודם של הבלוג… 
כמו שהוא כתב, הוא חזר מישראל ביום שישי בבוקר והלך לעבודה כמובן…(את זה הוא לא מספר לכם) אספנו אותו מוקדם יחסית, אנחנו עדיין מאותגרי ה'סוציאל סקיוריטי נמבר' כך שעדיין אין ביכולתינו לעשות רשיון מקומי ולכן גם לא לקנות מכונית ואנחנו מבלים זמן ניכר בכבישים (בעיקר אני) בלהביא אותו לעבודה ואחה"צ גם להחזיר אותו משם. לפעמים עמית שגר בעיירה לידינו אוסף אותו בבוקר. האמת היא שבשבוע שהוא היה בישראל ולא הייתי צריכה לנסוע, פתאום היה כלכך הרבה זמן לעשות דברים שזה היה כייף,(להתחיל בשעורי אנגלית למשל) מה שאומר שבאמת בכל דבר יש גם מין הטוב וגם מין הרע.. כמו שהוא כתב כנראה מחר נוכל לתת סוף סוף את הטופס המיוחל ולקוות שמזלנו יאפשר למספר הקדוש להגיע בזמן קצר. (לאור ההתנסות שלנו עם הרשויות כאן מזלו של רן הוא הטוב ביותר הוא נופל על הפקידים 'הטובים' שלא עושים בעיות. את הגבול בין קנדה לישראל הם עברו בלי שעצרו אותם ואותנו עצרו לאיזו שעה כי לא היה ברור להם איך זה שקיבלנו ויזות מסוג אחד ואח"כ מסוג אחר ועוד כל מיני שטויות בירוקרטיות כאלה…גם במספר החשוב רן כבר הגיש בקשה ואפילו קיבל כבר את המספר ולרונן ועמית דחו את הגשת הבקשה להיום כי רק היום ה1.10 כלומר צריך לבוא שוב) במשך אחה"צ הוא סגר עבורנו מלונות לנסיעה ביודעו שלי כמובן, מאותגרת האינטרנט, אין צל של מושג איך עושים מה..(אני לוקחת את זה כאתגר להתקדם בנושא בזמן שאני כאן) ארזנו, כן גם מעילים, כאן כבר קר וככל שמצפינים קר יותר…לילה אחד של רונן בבית. ובהתארגנות יעילה של משפחת אופק בתשע היינו בדרך (הזכירו גשם אחה"צ היה לנו תירוץ) יום קצת אפור, אבל ככה זה פה, מטיילים מתי שאפשר. הגענו לאיתקה אזור שמלא שמורות אגמים מפלים ומסלולי טיול. אני כמובן רוצה להיות בהכל ורונן מסתפק באחד קצר והכי קרוב שיש.. האמת היא שאולי זה משנה אני לא יודעת כי לא הייתי באחרים אבל גם האגם שהקפנו היה מקסים. ובכלל אין פה מקום שרואים בו הכל. תמיד נשארים עוד מסלולים שלא עשינו ועוד דברים שלא ניסינו וחלק מהענין הוא לקבל שככה זה ולוותר באמת בלב, ולקחת את מה שכן עושים הכי כייף והכי קסום שיש, בלי לחשוב, שאולי, אם היינו במסלול אחר היה יותר יפה. לא יודעים וזהו..
אז היינו בפסטיבל רחוב שהאמת שלא משנה מה ההגדרה שלו בדר"כ יש בו את אותם המרכיבים. הרבה דברי מאכל, הודי, סיני-תילנדי, פיצות, ומאכלים אופיניים: מפלחים בצל עם מכשיר מיוחד פותחים קצת טובלים בביצה וקמח ומטגנים זה נראה כמו פרח,מוסיפים למעלה קטשופ או מיונז ואוכלים עלה עלה…(מי שאוכל) בצק מטוגן שמפזרים עליו אבקת סוכר, כמו המאכלים המזרחיים אצלנו, תפוחים מצופים בקרמל וסוכריות. כמובן שלמאכלים האלה היה התור הארוך ביותר. אני לא העזתי לגעת במטוגנים והמתוקים האלה אז רונן ויתר. יש חבורה מקומית שמנגנת לרוב אנשים די מבוגרים. קצת עבודות יד והמון אנשים שזורם .. אבל יש אוירה של חגיגה וריחות של חגיגה וכולם יושבים ברחוב ואוכלים עם הידיים, כייף! הילדים ורונן עוד בדקו את הברכה במלון שהתגלתה כשלולית די קרה עם ג'אקוזי חמים ליד.
בערב כבר התחיל גשם (הבטיחו) ולמחרת היה גשם זולף כשקמנו. אחרי טבילת פרדה מהברכה, יצאנו לכיוון מפלי הניאגרה (פתח מתחת לנ, ולי,) בדרך עצרנו ביקב לטעימות. מסתבר שהאזור שופע יקבים ויש בו כמה מסלולים של דרכי יין. הבנו שיינות אדומים הם לא ממש מצליחים לעשות כי חסרה שמש אבל יש יינות לבנים נחמדים (קנינו אחד). לשמחתם של הילדים אחרי יקב אחד רונן נשבר מהענין והמשכנו בגשם צפונה.
היה קסם זה ברור! ככל שהתקרבנו למפלים היה פחות גשם עד שנפסק לגמרי ואפילו יצאה השמש, כך שכשהגענו לפלא הזה זרחה שמש לכבודינו ואין ספק שהמפלים יפים כפליים כשהם מוארים בשמש של אחרי הצהריים.
והם אכן היו שם במלוא הודם והדרם. הולכים ליד המים קרוב קרוב. המון מים, מלא מים, הכמות פשוט בלתי נתפסת, ופתאום נגמר הנהר והמים נעלמים ויש תהום ורעם חזק ונתזים ומרגישים דרך האדמה את המים חובטים למטה בסלעים והנשימה נעתקת והמילים קטנות ודלות וזה יפה יפה יפה מכל כיוון ומרגש ומדהים אפילו הבנים במשפחה הלכו והוקסמו במשך זמן ארוך בזויות שונות ומקומות שונים. כשכמעט מיצינו עברנו לקנדה (בעצם בשביל זה נסענו כדי לצאת לקנדה ולחזור) ופתאום לבנים נמאס וכבר לא בא להם יותר. מיצו! אז היינו במלון ואחרי ארוחת הערב הם הסכימו לעשות לי טובה ולבוא איתי לראות את המפלים מהצד הקנדי השווה יותר בלילה מאירים אותם בכל מיני צבעים שמתחלפים. לשמחתי רונן התנדב לחזור איתם לבריכה ולהשאיר אותי לבד עם המפלים כמה שאני רוצה… איזה כייף. בכלל לא רציתי ללכת משם… וכבר תכננתי מה מכל הדברים שאפשר לעשות נעשה למחרת… ולמחרת ירד גשם! החלטנו לא לתת לו להעכיר לנו את הלב ונסענו לראות מקום שבו מעבירים אוניות מסע בהפרשי גובה בין שני אגמים גדולים שישנם שם. והיינו בעיירה הקטנה והקסומה שרונן כבר הזכיר ואפילו מצאנו שם קונדיטוריה מתוקה עם עוגות מצוינות ואפילו קפה טעים (נו טוב זו קנדה לא ארה"ב). השמש האירה לנו פנים כדי שנחזה בקסם של המקום הפורח והיפהפה הזה ושוב התכנסה מאחורי העננים. עוד הספקנו להגיד שלום אחרון וקצרבצד הקנדי עם כמה קרניים שהואילו להציץ וחזרנו חזרה לארה"ב. קצת עיכבו אותנו כמו שהזכרתי אבל לא היה משהו רציני כך שהמשכנו שמחים וטובי לב עם יובל קצת חולה מסתבר.
בדרך חזרה מוזיאון הזכוכית בקורנינג שוב השאיר בנו את התחושה שיש עוד למה לחזור ויש עוד מה לעשות שם. כמה דברים אפשר להציג בזכוכית?
בדרך יובל סיים שלושה וחצי ספרים ועמית שניים. אנחנו בחרדה מה יהיה כשיגמרו הספרים…

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה טיולים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על עכשיו תורי… יסמין

  1. עינת הגיב:

    הי יסמין,
    אני קוראת את הדברים וממש שומעת אותך מספרת אותם.
    טוב לשמוע גם אותך כי קצת נעלמת לנו ואני מתגעגעת…
    עינת

  2. דפנה אפשטיין הגיב:

    היי יסמין
    סוף סוף קוראים את הצד שלך ונחמד מאוד לקרוא. את כותבת יותר ומספרת שממש תענוג וכיף .כול יום אני פותחת ומחפשת בכליון עינים לראות האם כתבתם חוויות חדשות .מאוד חבל שהילדים לא עושים זאת בשביל לא לאבד את הקשר שיש איתי .אני מתגעגעת אליהם .לא נראה לי שבזמן הקרוב אבוא . בינתיים אין חדש אצלי הכול רגיל .מקווה להחליף את האוטו בזמן האחרון יש לי בעיות איתו ואני לא בטוחה בנסיעה.
    נשיקות לכולם דפנה

  3. עופר פיין הגיב:

    אכן כיף לשמוע הרחבות, ולפי מה שאני רואה כאן, אני מנבא שהתווית "טיולים" תהפך בקרוב לשמנה ביותר… 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s