יש חיים גם אצל העזר שכנגד

טוב נו, אתם יודעים שרונן מחובר יותר ממני ולכן גם מעדכן באופן שוטף יותר וחוצמזה שאצלו יש שינויים מרחיקי לכת ואצלי הם בצעדים קטנים… אבל גם בצד שלי קורים דברים והרי הגענו לסופ"ש שרונן התריע בפניו והבנים אכן נשלחו לשני לילות למחנה קיץ של הצופים. הם חזרו שרופים וביקורתיים כתמיד כשמדי פעם הם מספרים על דברים שדוקא היו להם נחמדים ועל ילדים ששיחקו איתם כך שלא הכל היה נורא ואנחנו יכולים להרגיש חופשיים לשלח אותם גם בשנה הבאה למחנות של הצופים ולקבל בתמורה סופ"ש פנוי מילדים.
אז בסופ"ש הנוכחי כיבדה אותנו בנוכחותה אחותי היקרה שתחיה ותנדוד כמה שרק אפשר. היא עברה לבקר אותנו בדרך מכנס שהיה לה בקליפורניה (ממש קפיצה קטנה לחו"ל) לקחנו אותה למסעדה אפגנית שהמליצו חברים. מישו יודע מה זה אוכל אפגני? גם אנחנו לא. כלומר עכשיו כנראה שכן זה משהו שדומה לאוכל פרסי ,די פשוט ועממי. המקום היה נעים אבל היא לא עברה את הביקורת לביקור נוסף…
למחרת ניצלנו את ההזדמנות שאין ילדים מכל הכיוונים והחלטנו לבדוק אחת מדרכי היין של ניו ג'רסי (ואנחנו אפילו לא ידענו שהיא כזו…) ביקרנו בשלושה יקבים (יש הרבה יותר) חלק מהענבים הם מגדלים בשטח שלהם וחלק הם מביאים ממקומות אחרים בארה"ב. טעמנו הרבה וחלק מהענין הוא שבדרך בין יקב ליקב נוסעים באזור הכפרי של ניו ג'רסי שהוא ירוק ושקט ונחמד. היקב השלישי שבו רונן כבר היה שפוך לגמרי ורק אחותי ואני המשכנו לבדוק ולטעום התגלה כיקב עם יין משובח למדי וגם נראה הרבה יותר מקצועי ולענין. האמת היא שיש בארה"ב הרבה יינות טובים מאד במחירים ממש סבירים ורונן כל הזמן דואג שיהיה משהו למקרה הצורך על המדף. הם מגיעים ממקומות אחרים, לא מניו ג'רסי. סיימנו במסעדה חביבה על שפת הנחל. למרבה הפלא, למרות שיש כאן מלא נחלים ומים זורמים האמריקאים מעדיפים לשבת בדיינר בשולי הכביש הראשי ולכן אין הרבה מקומות חמד פסטורליים ובטח שלא מדברים על איכות האוכל… היה דוקא בסדר אולי בגלל היין שנמלאנו בו ואולי כי באמת היה בסדר וחזרנו הביתה עליזים ומרוממים. אחותי חזרה לארץ ואני השכמתי קום ונסעתי לסטודיו של המורה שלי לקרמיקה לסדנת 'ראקו'. למי שלא מכיר זו טכניקה של ציפוי הכלים בגלזורה באופן מיוחד. את הכלים 'הכינותי מראש' מחמר מיוחד לשרפת 'ראקו' ובגלל שהם לא כלים ממש שימושיים השתדלתי קצת לשחק איתם ולהעיז לצאת קצת מהרגיל. שרפה ראשונה הם עברו במרכז לאומנות שבו אני לומדת בדר"כ. כך את הכלים השרופים הבאתי איתי לסדנא ביום ראשון. זו סדנה של יומיים שלי היה תירוץ נפלא (אחותי) להשתתף בה רק יום אחד מה שהקטין את העלות היקרה גם ככה בחצי… האמת שהספקתי לשרוף את כל הכלים שלי, לא יודעת מה הייתי עושה ביומיים. בקיצור למורה שלי יש סטודיו שהוא חלומו של כל אומן בחצר הענקית ומלאת הפסלים שלו בחור אי שם בגבול פנסילבניה יש לו סטודיו גדול עם מתחם שרפה רב תנורים שהוא מקים בעצמו. היינו 6 נשים כולם חוץ ממני כבר התנסו בטכניקה והיתה אוירה כייפית.
כל התהליך דורש עבודת צוות מתוזמנת וכמו שאחת מהן אמרה כמו ריקוד. התהליך הוא כזה: צובעים את הכלים בגלזורה מיוחדת ומכניסים לתנור לשרפה בערך שעה. אחרי שעה כל אחת מכינה לכלים שלה את ה'קן' המתאים למה שהיא מקוה שיצא לה. בכל 'קן ' יש לבנה של חום גבוה ומסביבה מפזרים נסורת ולפעמים גם פסי נייר של מגרסה. לפעמים מוסיפים חציר בפיילה מהתכת שתכסה את הכלי אחרי שהוא יוצא מהתנור. ואז מישהי אחראית על פתיחת התנור וסגירתו בין כלי לכלי. שתיים אחרות מוציאות את הכלים ל'קינים' שלהם ואחרות מכסות את הכלים במיכלי מתכת גדולים כדי להאט את הקרור וכדי לכלוא את העשן בפנים ברגע שכלי נוגע בנסורת היא כמובן נדלקת ומתחילה לבעור. מה יוצא בסוף? מסתבר שבטכניקה הזו אפשר לעשות כמה דברים שונים ונחמדים, אני מקוה שיום אחד תצא השמש ואני אצלם אותם ואכניס לבלוג ואפשר יהיה להבין יותר טוב.דבר ראשון והכי מפורסם שמתקבל אלו סדקים בגלזורה שברורים לעין כי הם שחורים מהעשן שחדר בינהם. הסדקים נובעים מהקרור המהיר ויש להם יופי מיוחד. דבר שני הגלזורות שמשתמשים חלקם יוצרות אפקט כמעט מתכתי מטאלי דבר שיוצר כלים קיטשיים להפליא אבל יש בהם משהו מלבב וחלקם יוצריפ מגוון צבעים בכלי אחד שלא ניתן להשיג בדרך אחרת. דבר שלישי אפשר לכסות את הכלי בברזלית של ניקוי ועליה למרוח שכבה עבה של חמר בוצי. החום יוצר בקעים בציפוי החמר ונוצרים ציורים חביבים על הכלי ועוד טכניקה חביבה ששורפים את הכלי 'ערום' ואחרי שמוציאים אותו והוא מתקרר מעט מניחים עליו שערות של זנב סוס שנשרפות ומתקרזלות ונספגות לתוך הכלי הלבן. בקיצור בדקתי הכל והיה כייף אמיתי. את ארוחת הצהריים אכלנו בפינת אוכל של המורה שלי עם אישתו המקסימה (צורפת) והקשבתי לסיפורי יהודים באמריקה של פעם. מסתבר שכמעט כל מי שמגיע לחוג קרמיקה הוא ובעיקר היא יהודיה, לא יודעת למה… בשבע בערב שרכתי את מכוניתי חזרה, מסריחה מעשן של מדורה , עם ארגז מלא יצירות לידי ועם אושר גדול בלב.
ומכיון שסופה"ש היה משעמם וחדגוני ביום שני לעומת זאת יצאנו שלומית ואני עם תמר בת השישה שבועות לסיור בפארק חדש שפתחו בעיר הגדולה ואפילו שלומית לא היתה בו. פתחנו את הביקור בחברתו של רונן בבית הקפה שהוזכר מקודם שאכן המשיך והפיק קפה משובח גם בשבילינו. שוטטנו עם העגלה עד שהגענו לרחוב 20 פינת שדרה 6 (נדמה לי, אני ממש גרועה כשמדובר במספרים, הכל נראה לי אותו הדבר) טיפסנו במעלה מדרגות והגענו למסלול חמד שנמצא על פסי רכבת עילית ישנים. משני צידי המסלול יש גינה חמודה ואביבית ורואים את העיר ממבט גבוה ומסתבר שגם שקט יותר. מלא אנשים יושבים על ספסלי העץ ואוכלים את ארוחת הצהריים שלהם או משתזפים להם או מהלכים בנחת. ניו יורק- מי היה מאמין… המסלול מסתיים ממש קרוב למסעדה מדהימה שנקראת 'ספייס מרקט' ולא, רונן עדיין לא אכל בה…. ישבנו בה כמו ששתי בנות צריכות לשבת ואפילו שתמר שיתפה פעולה רק באופן חלקי מי שהתעסקה זו היתה שלומית ומי שנהנתה היתה אני כך שהסתדרנו. חזרנו ברגל עם הצצה קטנה לצ'לסי מרקט בהחלטה שבגיחה הבאה מגיעות לשם וחזרנו מאושרת ברכבת הביתה. אני הייתי מאושרת כי לטייל עם שלומית שמכירה כמעט כל פינה בעיר זה כייף גדול (והקצב שלה קצת יותר איטי משל רונן מה שמאפשר גם לנשום ולקשקש תוך כדי….) ושלומית היתה מאושרת שאפשר לצאת גם פיצקונת בת ששה שבועות לעיר הגדולה ולא להיות תקועה בבית.
בקיצור לא סובלים פה!!!!

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על יש חיים גם אצל העזר שכנגד

  1. דפנה אפשטיין הגיב:

    נחמד לקרוא ולשמוח על החוויות שלך מזמן לא כתבת מחכים לתמונות של העבודות וגם תמונה של תמר מתגעגעת ועדיין מתרפקת על הכיף שהיה לי אצלכם

  2. עפר הגיב:

    איזה כיף שגם את כותבת!
    מאוד חשוב לי לקרוא שאתם נהנים!!

  3. עינת הגיב:

    כל הכבוד על האומץ של הבנים שיצאו לסופ"ש.
    מה שלומך? סופסוף שומעים אותך…כתבי יותר…
    מתגעגעת
    עינת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s