על תרבות מסורת וחינוך

האמת היא שכבר תכננתי לכתוב את הרשימה הזו לפני שבועיים, אחרי פסח, אך כרגיל דברים השתבשו ונמרחו ולבסוף אני מוצאת את עצמי ישובה כאן בלילה של יום השואה ובכל זאת כותבת דברים על מה שהיה לפני זמן מה. אולי כי חשוב לי לשמר כמה מחשבות שצצו להמשך כשנקרא יום אחד זכרונות מהתקופה הזו. (זו אחת המטרות של הבלוג למעשה).

כמו שקראתם הינו בקליפורניה בחופשת האביב. אין ספק שזו היתה חוויה מגוונת ומשמחת וממלאת. רונן משתכלל ומשתפר מטיול לטיול ואני קטונתי לעומתו נסתרת לי בעניני היום יום נותנת לו את כל החופש וגם העול להתעסק עם התכנונים האלה. לקרוא באינטרנט לאן כדאי, להחליט מה היעדים ועל מה נוותר הפעם, להזמין מלונות ואוטו וכל הבלאגן שרובכם וודאי מכירים מקרוב ובטח מקנאים בי שיש לי מישהו שעושה את זה כלכך טוב. אז תקנאו, כי יש במה. אז עכשיו אני מרגישה צורך לשתף ברעיון הגדול מכל שרונן הביא איתו לטיול שלנו, בעיקר כי גם אתם תוכלו לאמץ ולהנות מהטוב הזה, המדובר הוא בסדרת הרצאות (בעברית) שנקראת 'עושים הסטוריה' שמשודרת באיטרנט ע"י איש נדיב וחכם שקוראים לו רן לוי. חלק מההרצאות נמצאות חינם ברשת וחלקן מתאפשר בתשלום צנוע. רונן צרב את ההרצאות על דיסק ובמשך הנסיעות הממושכות וגם הקצרות הועשרנו במידע שהוגש באופן מאד ידידותי לשומע הממוצע (על דברים שהיו לנו מורכבים מדי או לא מענינים פשוט  דילגנו לתכנית שאחרי) למדנו למשל על 'פרפטום מובילה', על התפתחות האופניים, על אייזיק אסימוב, על התיחסות למוות ועל אפשרות של חיים אחרים ביקום ועוד ועוד. בקיצור מרחב אדיר של ידע שכדאי להתעשר ממנו. רונן מקשיב ברכבת בדרך אל ומהעבודה. אז עכשיו כשאתם יודעים שקיים דבר כזה תהנו מזה גם. אם רונן יכול הוא בטח יכניס את הקישור בפוסט הבא.

(רונן נכנס ומכניס את הקישור: עושים הסטוריה, גם פה, וגם בצד משמאל)
חזרנו יום לפני ליל הסדר, כאמור עם כל ההכנות הנדרשות כמיטב (?) המסורת, קניות למלא את הבית אחרי 10 ימי העדרות ובישולים לחג. לפעמים מתגנבת לי מחשבה כמה אפשר לחרוג מהמנות המסורתיות ועדיין להשאר עם האוירה שפסח הפעם העזנו כמארחים והוצאנו את הגפילטע משולחן הסדר, חריגה נוספת היתה שהחזרת היתה לבנה ומועשרת ולדברי חובבי המאכל היתה לעילא ולעילא (הוכנה ע"י חגי ותודה לו) בכל השאר שמחנו שלא צריך לחשוב הרבה ופשוט התארגנו לפי מה שצריך. אז למה אני בכלל טורחת לכתוב את כל זה הרי רונן כבר התיחס לענין, אז ככה, אני כקיבוצניקית במקורי גדלתי על ההגדה של הקיבוצים. כבר שנים רבות אני חוגגת עם ההגדה המסורתית (לפחות היא מונחת על שולחן הסדר-כמה שנקרא ממנה משתנה בהתאם לנוכחים ולילדים) לא התרגלתי! כבר שנים שאני מופתעת מחדש שבכלל לא כתוב שם סיפור יציאת מצרים והרי אנחנו אמורים לספר אותו כל הלילה אז למה להתעסק עם כל המסביב הטרחני וקשה הקריאה (סליחה לכל מי שקשור להגדה, אבל אם תסתכלו מה קורה לרוב המשפחות הרגילות סביב שולחן הסדר אולי תסכימו איתי) הרי הסיפור עם כל הקסמים מסביב, הסנה הבוער, המקל שהפך לנחש, עמוד האש ועמוד העשן, מקסים ויכול לרתק אפילו ילדים צעירים, אז מה הואילו חכמים? בקיצור אנחנו ובעיקר אני מצאתי צורך להכניס קצת מהסיפור עצמו כי כך אני מכירה שמספרים את ההגדה מילדותי וכך נראה לי נכון לחגוג את ליל הסדר. אני לא בטוחה שאני ארצה להתרגל להגדה המקורית ואני בהחלט מעריכה כל שנה מחדש את ההעזה הקיבוצניקית לעשות משהו אחר וקרוב יותר לחיים שלנו בארץ ישראל והאמת גם למסורת שלנו אם חושבים על מקורו של החג והסיפור התנכי. ושאלה קטנה לגבי מהותו אם אנחנו כבר כאן, איך חג עם מקור כל כך יפה ומרגש כמו יציאה מעבדות לחופש נהפך לעול כלכך גדול ואני לא מדברת על הניקיון.

ועוד משהו אחד שקשור בדרכו, השבוע הילדים השתתפו ביריד מדע בביה"ס. זה ארוע מקסים ומלמד וכשחושבים על זה גם לא כלכך קשה לארגון לתשומת מתנדבי וועדהורי הכיתה באשר הם. היריד מתקיים פעם בשנה. הילדים בוחרים ומידעים את ביה"ס כחודש מראש מה הם יציגו ביריד. יש כמובן טופס רשמי שממלאים ומצינים בו מה יוצג אם צריך חשמל, מי מציג וכו, התצוגה חייבת להיות מוגבלת בשטח למשל אי אפשר להעיף מטוסי נייר כי אין מקום אבל אפשר לצלם את המטוסים עפים ולהציג סרט במחשב, או סתם לעשות תצוגה ולהסביר מה היה הניסוי וכו, כל ילד שמשתתף מקבל לוח קרטון גדול שנראה כמו חלון עם תריסים בצד כדי שיהיה לו מרחב הצגה בנפרד מהילדים שלידו. הילד צריך להציג את הדברים כהצגת שאלה, תשובה משוערת וניסוי או מחקר קטן שיענה אם התשובה המשוערת היתה נכונה או לא. תראו איזה יופי מכיתה ג-ו ילדים לומדים להתמודד עם בחירת נושא איסוף חומר הצגה שלו בנית ניסוי וביצועו ובסוף להעלות את הכל באופן ויזואלי ברור ולדעת להסביר אותו  לבאי היריד (הורים תומכים אבל ששואלים שאלות). יובל הכין בעצמו וגייס אליו ילד מהכיתה ועמית הצטרף לאסף. כך ששני הבנים השתתפו באופן פעיל.  לעמית ואסף עזר רועי אבא של אסף אבל הם היו אחראים על הביצוע של לוח המצגת. הם עשו ניסוי על מתח פנים של מים ומילאו כוס שהיתה מלאה במים עם סיכות כשרועי מצלם מדי פעם. את התמונות הם שיבצו בסוף על הלוח.(בסיכה ה2484 ואחרי 3 שעות עמית נגע בטעות במים והם נשפכו) יובל עשה ניסוי עם מטוסי נייר שהוא שינה בהם את הצורה ואת מרכז הכובד. הוא סרב שנעזור ובסה"כ למרות שנראה שהוא מחפף הוא בהחלט הציג יפה וידע מה הוא עשה. היריד עצמו נערך בשעות הערב כדי שההורים יוכלו להגיע והילדים מתיצבים עם תג שם ליד התצוגה שלהם ומסבירים למעונינים מה הם עשו. הארוע עצמו בסה"כ נחמד ויש ילדים שבאמת היו מקוריים אחד בנה גיטרה חשמלית עם אבא שלו כדי לבדוק איך היא עובדת, אחד בדק מה חלוקת השמות בין שמות ייחודיים שיש רק אחד לבין שמות מקובלים בביה"ס,הוא העריך כ50% של שמות מקובלים וגילה שרק 36% הם כאלה תנחשו באיזו עמודה היו השמות של יובל ועמית? אחד פרק חיות צעצוע רוטטות והסביר את המנגנון שלהן, שלוש בנות בדקו איפה יש יותר חידקים בפה של אנשים או בפה של כלבים הן אפילו הביאו מיקרוסקופ אמיתי, תנחשו מה הן גילו? (אצל כלבים פחות) בקיצור שווה לאמץ.


עד כאן המלצותינו מן המרחק. עכשיו התחיל סמסטר האביב ואיתו אימוני ומשחקי כדורגל לשני הבנים גם ביום שבת גם ביום ראשון כל אחד בשעות אחרות. טוב שאנחנו בעצם חיים בצימר כך שאפשר לשבת בחוץ עם כוס קפה וספר ולדמיין שאנחנו במקום אחר. ירוק בעיניים, קצת שלווה, ומזג אויר נעים, מה צריך יותר?

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s