הנה זה בא…

אז הגיע החופשגדול. יובל סיים את ביתהספר היסודי (מזהים… איך שהזמן עובר כשנהנים), ועלווה הגיעה יחד עם המשפוחה. נסענו לטייל בנויורק (המדינה, לא העיר), השנה באופן כללי אנחנו בוחנים את מה שנקרא upstate new york- איזור די חמוד. חוץ מהגשם שדי הטריד, היינו בוודסטוק- (איפה שלא היה הפסטיבל, מסתבר)

טיילנו במפל הכי גדול במדינה (התמונות של המפל כמו כל תמונות המפל- אבל התמונה של כל המשפוחה ביחד… יותר נדירה)

אתמול סיימתי עוד טריאטלון קצר. הפעם כבר זה הפך למיני שגרה. פרט לעובדה שאת הפעם הראשונה זוכרים תמיד, אפשר להגיד שההנאה לא פחות גדולה. נראה לי שהלקחים מהפעם שעברה הופקו, ואני כבר חופר באנטרטט לחפש את האתגר הבא

הקטע היותר משעשע היה דפקא היום: באתי לעבודה, והמעליות לא עבדו. או-קיי- עולים ברגל, קומה 5 (מתוך 22, כך שאני במצב טוב). מגיעים לקומה, אבל אופס, הדלת נעולה. יורדים למטה ואז מעלים אותנו במעלית השירות (דלתות סורגים וכאלה). אחרי שעה עבודה- הפסקת חשמל. האמריקאים, היסטרים כהרגלם, מפנים את כל הבניין.
אמבולנסים, מכבי אש בלגנים- הנה תמונות שהמנכ"ל שלח לכולנו:

וחוצמזה- מזל טוב לנו- יומנישואין היום. מזל שאמא שלי זכרה להתקשר ולברך… מרוב ביקורים ושמחות שכחנו שזה היום!!!
אלך לקנות פרחים, ובינתיים

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s