החיים בלי… אולי עם

היום יום שישי חזר לנו החשמל אחרי שנותק בלילה של בין שבת ליום ראשון. רונן כבר תאר איזה לחץ מסוים, עכשיו אנחנו אחרי ויש זמן ונינוחות להתבונן.

נסו לתאר לעצמכם יום שלכם בלי חשמל. מן משחק דמיון שכזה איפה בעצם אני משתמש בחשמל איפה אני באמת זקוק לו. אז התגלית היא שיש אנשים שזקוקים יותר ויש כאלה שזקוקים פחות. יש את המחוברים (הרי גם התקשורת קשורה לחשמל) ויש המחוברים מכורח. כמו שאתם מבינים כבר, מהצד שלי זה בכלל לא היה נורא. היו לנו מים זורמים, שזה משהו שהכי קשה בלעדיו והמים החמים שלנו מתחממים על גז,  ואני חייבת להודות שהיו מקורות חשמל מסביב. הספריה פעלה והיינו מגיעים לשם לטעון את הטלפון הנייד שלי (לא שהצלחתי לדבר עם מישהו מהבית אבל כשהתרחקנו הוא בכל זאת פעל) ולספוג קצת אוירה עם אור, אני למשל הרכבתי שם את הפאזל התורן שמחכה למשועממים בזמן שיובל שוטט בין המדפים. לזה חייבים אור! חדר הכושר שלי לא נפגע וניצלתי את השבוע שבו לא היה צריך להסיע את הבנים בבוקר לפעילות ארוכה מתמיד. עברתי בבית לוודא שעדיין אין חשמל ונסעתי להביא את מנת הקרח היומית לנו ולשלומית. בזה פחות או יותר נגמרה מחויבות הללא חשמל שלי. אין שואב אז לא מנקים, אין מכונת כביסה אז לא מכבסים, אין מדיח אז עוברים לכלים חד פעמיים וכמעט אין מה לשטוף, אין מחשב אז לא צריך להכנס למייל (מן סוג של חובה, מה לעשות). ויש… יש שקט! הטלויזיה שותקת, המחשב שותק, בחוץ כל כך נעים סתם לשבת ולקרוא, לעשות את הדברים בניחותא, ארוחת צהרים עם קציצות של סבתא כי צריך לגמור אותן כך שאין הרבה בישולים. אני נכנסתי לקונכית לא חייבים לעשות, מן עצלות ונועם שאולי היה לאנשים פעם כשלא היו צריכם לעשות גם וגם וגם. ואולי זה סתם משהו שייחודי למצב כי כשיבוא החשמל הרי המכשירים יעשו לנו את רוב העבודה אז עכשיו אפשר לחכות בלי לעשות. אז זהו, אני בסה"כ נהניתי. ובבועה הקטנה מסביב לא היו נפגעים.

חשבנו לטייל מחר כי מזג האויר מקסים, רונן פתח אתר שמעדכן מה מצב שמורות הטבע, חלקן סגורות ומבקשים לא להתקרב לאזור כי עדיין כוחות הצלה ושיקום עובדים שם, חלקן מוצפות חלקן פתוחות אבל אין חלק מהכבישים ואין חלק מהגשרים וגם שבילים נסחפו ולא ברור מה מצב העצים שנפלו וחוסמים. בקיצור איירין עברה כאן וייקח עוד הרבה זמן לשקם את הכל. כרגע האנשים קודם, אח"כ יגיע זמנן של שמורות הטבע.

הדבר המפתיע היה שבאמת חששנו מרוחות עזות ומשבים חזקים וכמויות של גשם. כשאיירין עברה כאן זה היה כשישנו, לא התעוררנו מקולות רוח חזקה וכנראה גם לא ממש היתה כזו, הגשם פשוט ירד בשקט ובכמויות ונראה תמים. רק כשנגמר ויצאנו החוצה פתאום הבנו מה שהמון מים שנספגו באדמה או זורמים מעליה ומשבי רוח לא חזקים במיוחד יכולים לעשות.נזקים אדירים יכולים לקרות גם בלי קולות וצלצולים.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על החיים בלי… אולי עם

  1. גליה הגיב:

    איזה תיאור יפה של החיים בלי חשמל!

  2. אוולין הגיב:

    גליה הוציאה לי את המילים מהפה. נמלאתי שלווה. מחר אני מתנתקת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s