געגועים והתרגשויות

ככל שמתקרב המועד (של הברמצוה, של הנסיעה לארץ), ככה גוברת ההתרגשות, ועימה גוברים הגעגועים. געגועים להרגשה, לסביבה, למשפחה, לאוכל… והרי אוכל זה דבר משמעותי בחיינו, אז לכבוד השבת הבאה עלינו לטובה (כלומר, זו שאחרי השבת הזו), נפתח ספר החמין של שרי אנסקי המדהימה, כי כמו שמישהו כבר אמר, יש ספרי בישול שכדאי לעשות איתם אהבה לפני שנכנסים לבשל איתם במטבח. והופ, שקעתי כולי בסיפורים שלה, והנה למשל שיר שהיא הקדישה במיוחד לחברי הטוב עומר:
"צ'ולנט הוא ניצוץ אלוה,/ מגן עדן טעמו!… מאכל שמים,/ שהאל, הוא בכבודו, את משה לימד לרקוח". (כתב את זה די יפה הנריך היינה)

הנה תראו מה כותב על הכתיבה שלה אורן קנר:
"נדמה לי שמתוך עשרה קבין של אושר מאוכל שירדו לעולם, נטל החמין תשעה", כותבת אנסקי. לי נדמה כי מתוך עשרה קבין של אושר מכתיבה על אוכל שירדו לארץ, אנסקי התברכה, עם מיכל ניב המנוחה ואריאנה מלמד תבדל"א, בכל העשרה. וכאשר מדברים על כתיבת געגועים – כי אין תבשיל המגלם טוב יותר מחמין את הגעגוע – אין לאנסקי מתחרים.
והאמת, אני מה זה מסכים איתו. מיכל ניב הייתה כל כך מצחיקה ומעניינת, ואריאנה… אלופה (רק חבל שהטעם שלה בספרים לא כמו שלי. כל פעם היא כותבת על איזה ספר ואני נמס, ואז אני קונה את הספר ומתבאס).

אז בקיצור. שבת הבאה. בית כנסת. חמין עלינו אחרכך. רן יביא וודקה. קפואה. יהיה גם צימחוני. נגעגע כולנו ביחד!

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על געגועים והתרגשויות

  1. גליה הגיב:

    לא יאומן, זה בדיוק הספר שחגי קנה לי (ולעצמו) ליומולדת לפני שבוע. עד אז הכנתי חמין מהספר הישן "ירושלים של מטעמים". ערבבתי את הטשולנט האשכנזי עם החמין הספרדי, ויצא מעולה!
    שיהיה במזל טוב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s