אחרי חלק א

זהו, עבר בית הכנסת, עברה העליה לתורה, מעכשיו כל המפגש – ארוע הזה הוא בזכרון בלבד. בסיכום היה לנו מרגש ונחמד והרגשנו מוקפים באהבה ואנשים שאנחנו חשובים להם.

האוירה בבית הכנסת היתה מאוד רגועה ומזמינה. לילדים היתה במקביל מסיבת יומולדת לילדי החודש במרתף כך שהקטנים נדדו בית המרתף לקומת התפילה, לא הסתכלו עלינו במבטים חמורים כשהחלפנו ביננו מידע חיוני בעברית. יובל דיבר בשקט ובבטחון ונשא נאום מרגש בעל-פה מיהם האנשים שמהם יש ללמוד ולמה. כל הגברים מהחברים שלנו התכבדו לעלות לתורה כשבסוף יובל מסכם. בסוף יובל ורונן הסתובבו סביב כולם עם ספר התורה, הרב הוביל את בני המשפחה לרקוד וכמובן כולם (כולל הילדים ממסיבת היומולדת למטה) זרקו מלא סוכריות על יובל. אז הוסרה המחיצה בין הגברים לנשים השולחן הוזז למרכז החדר ומעבר למשקאות והעוגות שאנחנו הבאנו מלכי אישתו של הרב הוציאה סלטים וחלה והזמינה את כולם להתכבד. דבר שנתן תחושה שאנחנו רצויים ושמחים בנוכחותינו, דבר שאני לא בטוחה שקיים בבתי הכנסת בארץ.אין ספק שבית הכנסת היה מלא מתמיד…

משם יצאנו בשיירת מכוניות לביתנו אפוף ריח החמין. רונן שטרח על החומרים והסירים מיום שישי בבוקר תפעל את הגשת החמין  (אני התבקשתי לפנות את השטח) שהיה לעילא ולעילא . כולם היו מרוצים הצמחונים החריפים שלא אוכלים ביצים, טורפי הבשר שהיה נימוח ונפלא, שונאי הקטניות שמצאו חיטה ואורז בנפרד מהשאר. הכל חוסל חוץ מכמה שעועיות . חתן השמחה חימם לעצמו ולשאר הילדים שהתבשיל החום הזה לא מדבר לליבם, ג'חנון במיקרו . טניה דאגה למלא את הכוסות בוודקה כדי שיהיה שמח, עידו לא הגזים עם בקבוק היין ה-מ-ש-ו-ב-ח שהביא, מיכל כיכבה עם הסלט וגם רונן, ושלומית ואירית שימחו את הבטן במתוק לקינוח.

כשכולם הלכו, רונן והבנים יצאו לחדר הכושר להוריד קצת ממה שנכנס. ולי נשאר בית שקט שהשקט בו מתוק מתמיד אחרי הרעש וההמולה של 6 משפחות עם ילדים קטנים (בעיקר) עם שירים עבריים שרק לי יש את האהבה והסבלנות לשמוע ניקיתי את הבית וסידרתי ונגמר.

עכשיו אנחנו בהתרגשות של ישראל אוטוטוטו. כבר יש מזוודות פתוחות כבר מארגנים את כל החבילות שצריך להביא למי שהזמין. רשימות שוכבות על השיש מתארכות להן  עד שניזכר בהכל. מחר אורזים. בינתיים הספקתי לארגן מאפיה קטנה לשלוח משהו מתוק למורים לקראת החגים. עמית ואני עמדנו ותוך כדי גלגול והצמדת כדורים שחורים ולבנים של עוגיות שוקולד-צ'יפס שרנו שירי חנוכה (האם זה כשר לתת עוגיות שטבולות בשירי חנוכה לכריסטמס?) בקיצור גיליתי שבכלל לא הגזמתי עם הכמויות וגם אחרי ששני הבנים לקחו את חלקם למורים שלהם וגם אני לקחתי את חלקי לאנשים שאני רוצה לתת עדיין יש המון עוגיות על השיש ואנחנו אטוטוטו נוסעים… לא לדאוג, השתמשנו בטריק הידוע ורונן הגיע היום לעבודה שלו עם קופסאת עוגיות לפנק את האנשים שם ואת הסוף הבאנו לקינוח של סעודת החג בהפקת מיכל נדלר כשבאנו לחגוג איתם הדלקת נר ראשון של חנוכה. גם זה מאחורינו…

מחר אורזים… אנחנו אוטוטו בארץ. עוד צפויה לנו עצירה בבריסל שם משפחת ברזילי תאסוף אותנו לטיול בברוז' וגם לקראת המפגש הזה אנחנו מאד מתרגשים…. יו כמה ריגושים?

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s