היה טוב!

הכל התחיל כששמנו את הילדים אצל ערן ומיכל. הם מצידם לקחו את עמית לרכוש רולרבליידס ומקל הוקי… (דבר שההורים שלו מן הסתם לא עשו עד כה, אז הנה התחלה טובה).
מהם, נסענו למלון בנויורק…
מאחר ומצאנו חניה קצת רחוק מהמלון, שוטטנו לנו ככה להנאתנו בסוהו ובציינה טאון, עברנו דרך חנויות מוזרות יותר ומוזרות פחות- הנה חנות למנעולים ומצלמות אבטחה:

התמקמנו במלון, שנמצא מול הגן של הציינה טאון (איפה שהסיניות שרות בקולן החלוד, הסינים משחקים גו וקלפים, וכמה עושים טאי צי- עושה חשק!!!). משם, שוב שיטוטישן לכוון ככר היוניון (המסלול הרגיל…), בדרך להופעה של הערב.
אני- חולם על נודלס. ואיפה אוכלים נודלס? בIPPUDO? גם אני חשבתי ככה. אז הגענו לשם ב5, מספיק זמן לפני ההופעה שמתחילה ב8. אבל זהו שלא. המצלרית החמודה בכניסה מודיעה לי שיש שעה ארבעים וחמש המתנה. ולא, לא נראה שאפשר להזמין בטלפון.
הלכנו לנו לmomofuku noodle bar– לשם ניסיתי לסחוב פעם את צביקה, אבל יסמין נרתעה מהרעש. כעת היא התמוגגה מהאוכל!


הנה למשל ככה נראת קערת חמוצים שלהם:

משם, להופעה- והפעם, Traces. מדובר בחבורת "צעירים" בגילאי ה20, רובם מקנדה, שעושים מחול אקרובטי. מדהים! ויש כרטיסים בהנחה מדי פעם, אז שווה לחפש:


חזרה למלון, לילה נטול שינה (נוטוב, התרגשות או לא?), השקמה חטופה, ולסנטרל פארק- למירוץ. 15330 איש רצו היום בבוקר. האטרף באויר, האנרגיות של האנשים, החיוכים שקשה להוריד מהפנים לפני, הפוקוס של הריצה והחיוכים של אחרי. הטמפרטורה- אידיאלית- פחות מ10 מעלות, אחרי 8 קילומטר מתחילה מן ירידה מתונה לקראת הסוף (21.1 למי שהתלבלב). הקטע הקשה היה ממש 2 קילומטר לפני הסוף כשעברנו במן מנהרה ארוכה ארוכה, ושממש לא היה לי אויר. הלכתי 3 צעדים והתאוששתי. השעון שלי קצת זייף, אבל בסופו של דבר, סיימתי את המרוץ ממש כמו שתכננתי לסיים. 1:54:30. יפה, אני עדיין מוריד ושובר את ה"שיאים" שלי

צעידה למלון, מקלחת, ולאדום וללבן (אוקיי- לא אחרי שעצרנו באיזה מעדניה איטלקית לקנות קצת גבינות וכאלה). יש לנו מזל שמדי פעם אנחנו מקבלים טיפים עקיפים מעכברי העיר, וככה חגגנו לנו במקום שונה לגמרי (ולא, לא היה היום את הכבד אווז המקורמל כקינוח, אבל כן, כן היה קינוח שוקולד עם… שמן זית! א-ל-ו-ה-י. באמת).
היו לנו גם סלט פפאיה ירוקה בקארי (שילוב משובח), כריך אבוקדו עם פורל מעולה, ואיזה סופלה לא משהו.


שיטוט נוסף בסוהו, והרגלים שלי סרבו ללכת יותר. הביתה בשמחה רבה!

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על היה טוב!

  1. גליה הגיב:

    כל הכבוד רונן!!

  2. עומר הגיב:

    היה טוב
    וטוב שהיה
    את מסמן אתגרים וכובש יעדים
    לא מפחד מאתגרים גבוהים כדי לשבור שיאים אישיים
    break a leg
    זה לא ברכה משהו
    ובייחוד לא "אחרי" שסיימת כל כך יפה
    אבל אולי אתה צריך קצת מנוחה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s