camping

לא לדאוג, לא יצאנו כל המשפחה לחייק הטבע. לשמחתי עמית יצא לcamp עם הצופים ואני הצטרפתי בשמחה לאור אי יכולתו של אישי היקר לצאת בשל סדנת הסכינים שהוא נאלץ לממש אחרי מספר חודשים לא מבוטל. הפעם סוף השבוע היה בסימן קייקים ורפטינג.
לקח לי זמן להבין שבעצם זה דומה לטיולים השנתיים שלנו. יוצאים עמוסים בציוד (אצלנו גם היו גנרטורים והגזיה היתה הרבה יותר גדולה ומהירה ואוהלים אם היו הגיעו ממחסן הציוד של הקיבוץ) מתמקמים ליד המטרה פורשים ציוד ומתחילים להפיק ארוחות. את חוג המשוטטים שאיתן עלומי הוביל סרבתי לפקוד מחשש קפיאה בלילות עוד לא ברור לי אם צדקתי או לא. ברור שכאן הדברים נראים אחרת, שק השינה יכול לחמם גם בקור של 0 מעלות ולא צריך לסחוב ציוד על הגב כך שאפשר להכניס גם שמיכה נוספת וגם מעיל. אח, הדברים נראים אחרת מבעד לשלוש שכבות הגנה ובתוך אהל כשיורד גשם בחוץ…
התחלנו במזג אויר יבש ונעים. התעוררנו ליום אפרורי ורוחני משהו שבישראל בהחלט מאפיין ימי חורף על סף גשם,

רגע לפני שהתאספנו ליד המים נפרדתי בצער מהגטקס ויצאתי מלאת ביטחון ביכולתי לשמור על עצמי יבשה לעבר הקייק שהמתין לי. הנהר היה רחב עם מעט זרימה מואצת מדי פעם מה שהצליח להפגיש אותי עם מספר גלונים קטנים ששטפו את חרטום הקייק ולהרטיב אותי מהחזה ומטה. כל עוד הידיים עבדו היה לי בסדר.

הפסקת הצהריים היתה סיפור אחר.

בסוף יצאה השמש ושינתה את מצב הרוח של כולנו. חזרנו למחנה מלאי שמחה ועזוז. למזלנו פלאי הטכנולוגיה הראו שצפויה חזית גשומה שמתקרבת אלינו. ארגנו ארוחת ערב מוקדמת והכנו מחסה למקרה שאכן יבוא הגשם.

הדעות היו חלוקות אם יבוא הגשם המובטח או לא. עד לרגע שבו היה צריך להכין את התה כדי לאכול את עוגת השוקולד שהכינותי מבעוד מועד. תוך שניה ניתך עלינו מבול זלעפות, תפסנו מחסה וחיכינו. אחרי שעה הגיעה ההפוגה שאיפשרה לשתות את התה עם העוגה בנחת. לילדים עוד היה זמן לשחק "המאפיה" משחק לימות גשם שבו עמית מועמד לרצח מהרגע הראשון אחרי שהצליח להרוג את כולם במחנה הקיץ. גיליתי שאני ממש אוהבת CAMPING כל עוד האהל שלי לא דולף ויש לי מספיק שכבות יבשות.

מאז כבר עברנו את ראש השנה עם משפחת שגב ואת יום כיפור עם משפחת הראל שבו הכנתי לראשונה בחיי (וכנראה האחרונה) קראפלעאך (מי יודע כמה אלפים מכניסים במילה הזו…) אם התמונות שצילמתי יצאו סבירות אולי הם יופיעו בהמשך (הקראפלעאך…) יוביק ואני צמנו דבר שאיפשר לי להגמל מהמטבח אחרי השעות המרובות שבילתי בו לפני שני הארועים המוזכרים לעיל. לסוכות לא מבשלים – שבועת צופים!

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על camping

  1. גליה הגיב:

    א. איזה כיף לכם! קצת מצטערת שאת איתמר לא רשמנו בזמנו לצופים האמריקאים, איזה הרפתקאות!
    ב. ברור שהפסדת שלא באת לאיתן עלומי (אין כמו לרקוד בגיל 16 בגשם שוטף במדבר), אבל בעצם את כל החמודים מראש הנקרה ורגבה ובית העמק פגשת גם ככה, אז לא נורא.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s