או לפחות חלק מההרגשה של סופעולם. אתה קם בבוקר, לבית קפוא. מדמיין לעצמך טרטור או שקשוק, אבל לא. לא חזר החשמל. אין חימום. אתה מנסה לנסוע לקנות חלב בסופר. מתניע את האוטו בשארית הדלק שנותרה. פונה שמאלה, חוצה חוטי חשמל זרוקים על הכביש, ומתחמק מכמה שעדיין מתנדים מעל הכביש. הופ. הכביש חסום. עץ שנפל בעקבות הסופה חוסם. עושים עיקוף, ועוד חסימה. ועוד אחת. מגיע לסופר- סגור. תחנת דלק- הצחקת אותם. בנקים, כנל. ביצפר- אין.
הנה מסעדה פתוחה. מזומן בלבד.
מובן שאין קליטה בסלולר. מובן שנגמרו הבטריות של המחשב. המיילים מגיעים פעם בשעה.
מגיע מייל מחד הכושר שאפשר לבא לטעון מצברים אצלם (בפעם שעברה גם הם היו סדורים לשבוע). אני יושב יחד עם עשרות פליטים של צעצוע ליד הקיר, מטעין את המחשב, קורא אימיילים, מטפל במה שצריך לטפל בעבודה, מחכה ליסמין ולילדים שיבואו. הערב נתעלק על חברים- לפחות לא נקפא מחר בבוקר…
את הירח דבש שלנו עשינו בהודו. יסמין עמדה בזה בגבורה ובחוש הומור (!!!) במשך חודש. כשהגענו לאגרא פרצה בבכי. כשניחמתי אותה סיכמנו ש"גם סיוט זו חוויה". אז הנה אנחנו ממשים את זה שוב. בסוש האחרון היה אצלינו צביקה, ולרוץ אחרי הסופה היה מעניין. גם כשערן הגיע אתמול בלילה ללילה קר, אחרי שנהג המונית כמעט זרק אותו מהאוטו כי הרחוב היה חשוך והם לא מצאו את הבית- השתעשענו איתו בתשבץ הגיון מופלא שהוא ועופר עשו (הנה הגדרה רלוונטית מהתשבץ "קפוא מעבר לים"… נראה אתכם!)
תמונות בהמשך- או שלא…
קיץ אינדיאני 
It was a real advanture – thanks to you all
"גם סיוט זו חוויה"' צחקתי בקול… שאלה: לא מוכרים בהום דיפו גנרטורים ביתיים? נראה לי שזה יהיה להיט בכל החוף המזרחי. חיבוק חם לכולכם.
אויש, אהובים. מסוק חילוץ בדרך אליכם, חמים ונעים בו ויוגש מרק עוף. המתכון של יסמין. תחזיקו מעמד, אנחנו עוד נצחק על הזמן הזה, אבל ברגע זה ליבי איתכם. אהבה זה מחמם?? שלכם, בחיבוק.
בתור אורח שנטה ללון לילה אחד, זו בהחלט הייתה חוויה חיובית. המרק היה מצוין, בקבוקי המים החמים היו מנחמים ושמיכות הפוך היו מחממות (ועל הגרביונים של יסמין אני לא מדבר). ובקיצור, תודה על הכנסת האורחים המאולתרת!
הגרביונים של יסמין???
אוולין, ישנם דברים שיפה השתיקה להם 🙂
סבבה, אם הוא היה שותק. אבל בתור מורה לכתיבה יוצרת אני מבקשת לא להתעלם מנושאים שעלו, לטשטש עקבות או להתחמק מנושאים טעונים, ואני מוכרחה לדעת מה קרה שם עם ערן והגרביונים. ואיפה הייתה יסמין..
יסמין? היא נתנה לערן את הגרביונים. היית צריכה לראות איזה פירואטים הוא עשה איתם… 🙂
אחח… יש לך בבית את ערן עושה פירואטים בגרביונים של יסמין, שנתנה לו אותם בעצמה, ואתה מתלונן. החיים שלך דבש. לנו אין כאלה מאורעות מסעירים לכתוב עליהם. איזה צבע הם?